Search

איך קוראים לך | מחשבות על שם משפחה


לאחרונה חברה טובה שלי התחתנה. היא כבר בת 32, בעלת קריירה מצליחה, בעלת חשבון בנק, וכתובת במשרד הפנים. ולמרות שהיא רק שנתיים עם בן זוגה, היא עדיין החליטה להחליף את שם המשפחה שלה לשלו.

זה הזמן לספר שנולדתי עם שם משפחה שונה משם המשפחה הנוכחי שלי, למעשה בגיל 20 ניגשתי למשרד הפנים בלי ששיתפתי אף אחד מהמשפחה והחלפתי את השם שנתן לי אבי לשם משפחתה של אמא שלי מנעוריה.

זה לא היה אקט מרדני, או ילדותי, אלא מעשה שחשבתי עליו הרבה מאוד זמן .

המשפחה של אבי לא בקשר איתי, ואני לא איתה. את רובה אני לא מכירה, היה לי מוזר להתהלך בעולם עם שם שאין לי שום קשר אליו.

לעומתו השם של אמא שלי היה חשוב לי. הוא היה מיוחד, ולא היה אף ילד או נכד ממשיך. את סבתא שלי, אמא של אמא שלי הכרתי, ביקרתי אצלה כל שבוע, ועד היום יש טעמים שמזכירים לי אותה אפילו שהיא מתה כבר כמעט 20 שנה.

שם משפחה זה לא סתם כותרת מבחינתי. זה שם, שם שילווה אותנו כל חיינו ואם נקבר כניראה שגם כל מותנו.

השם הזה שנולדנו איתו או בחרנו זה לא משנה, הוא מאפיין שלנו, ולכן שכחברה שמתחתנת בוחרת בשם משפחה רק כי היא התחתנה זה מוזר לי.

מוזר לי הויתור העצמי, מוזר לי החיבור המיידי לשם, והיכולת להיפרד משם שליווה אותה כל כך הרבה שנים.

ונכון זה רק שם, ונכון שזה בא מעולם הקדום בו נשים (ספק נערות) היו עוברות למשפחות הבעלים, אבל אם הפסקנו להשתמש במילה ״בעל״ ולחתן נערות אולי הגיע הזמן גם להשאר בשם המשפחה שלך.

אגב, אני מבינה את הרצון לחלוק שם משפחה אחד, ויש המון פתרונות גם לזה. כמו הוספה של שמות המשפחה גם לגבר וגם לאישה או לחלופין ליצור שם חדש.

מה איתכן? מה אתן אומרות?

6 views0 comments